부산대학교 도서관

The site of Beisamoun is located on the western side of the marshes of the former Hula Lake in the upper Jordan Valley, in the northern part of the Southern Levant. It is known as a major Middle and Late Pre-Pottery Neolithic B settlement from excavations and surveys undertaken by A. Assaf, J. Perrot and M. Lechevallier and colleagues up to the 1970's. However, the phases currently being excavated (under the direction of F. Bocquentin and H. Khalaily) represent a later settlement. Ongoing field work has uncovered about 300 m2 with five occupation levels. Radiocarbon dates as well as the flint assemblage, the architectural remains, the funerary practices and the absence of pottery indicate a cultural attribution to the Pre-Pottery Neolithic C, dated to the first half of the 7th millennium BC. We present here the results of six excavation seasons (2007—2012), including the geoarchaeological background of the site and its surroundings, the stratigraphy, sediment micromorphology, palynology and architecture, as well as preliminary results from analyses of some of the finds including human burials, lithics, groundstone artifacts, personal ornaments, bone tools and faunal remains. מאמר זה מסכם שש עונות חפירה באתר בייסמון שבעמק החולה. חלק זה של האתר נחקר בעבר ע"י א. אסף, מ. לשבלייה וז'. פרו ותוארך לשלבי התקופה הניאוליתית הקדם-קראמית ב' התיכונה והמאוחרת. בשש עונות החפירה החדשות באתר נחשפו שרידים של שישה מפלסים ארכיטקטוניים, תרבות חומרית עשירה, מעט תאריכי פחמן 14 ושברי חרס בודדים המתוארכים לאמצע האלף השביעי לפני הספירה (מכויל). אלה כנראה מייצגים תרבות מקומית המתוארכת לראשית התקופה הניאוליתית הקראמית. הנתונים המיקרומורפולוגיים שנאספו מתוך האתר וסביבתו מצביעים על האפשרות שהיה פער התיישבותי בין השלב הקדום והשלב המאוחר באתר, תקופה שבה היו כנראה גם שינויים סביבתיים. השרידים הארכיטקטוניים כוללים שני מבנים הבנויים ממספר חדרים סביב חצר מרכזית. קירות המבנים נבנו מאבני שדה וחלק מהרצפות שלהם נעשו משכבה דקה של עפר מהודק ועליה מצע של חלוקים קטנים בתלכיד מליטה דמוי טיח. בנוסף להם נחשפו מספר רב של מתקנים בנויים, מוקדים מעוגלים, בסיסי עמודים וקיר מאסיבי התוחם את שני המבנים מצד צפון ומחבר ביניהם. מרכיבי מכלול הצור ושכיחותם היחסית מצביעים על כך שסיתות הצור נעשה באתר מחומר גלם מקומי ונועד להפקת נתזים ולהבונים, אולם הכלים הפורמאליים (כגון ראשי החץ ולהבי המגל) נעשו על להבים. הרוב המכריע של ראשי החץ הם מטיפוס עמוק וביבלוס ולהבי המגל שנתגלו שוננו בשינון עמוק שנעשה בשברור לחץ. כלי האבן מגוונים וכוללים כלי שחיקה שונים, קערות אבן וחלוקי נחל הנושאים סימני שימוש. מכלול הפאונה אינו עשיר ונשלט על ידי עצמות בקר מבוית וחזירי בר. יתר קבוצות בעלי החיים מיוצגות במכלול בשכיחות נמוכה. רוב שרידי הדגיש שייכים למין אחד החי במים מתוקים. חלק מעצמות הדגים נראה מודרני ומקורו, כנראה, בבריכות הדגים שהיו מעל האתר. כלי העצם אחידים ונשלטים על ידי מרצעים אך נמצאו גם חפצים מיוחדים כמו חרוזים וקרסים לדיג. בנוסף נתגלו קישוטי גוף מקונכיות וחרוזי אבן. ארבע עשרה קבורות נחשפו עד כה ורובן נמצאו באתרם בתנוחה ראשונית, בתוך המבנים ובחצרות. עם זאת, נמצאו גם קבורות משניות בתוך בורות. הקבורות הללו מייצגות מגוון מנהגי קבורה ובכללם שריפת הנפטר (קרמציה). למרות מיעוט התאריכים הרדיומטריים, הארכיטקטורה והתרבות החומרית מאפשרים את שיוכה של התרבות הנחקרת לאמצע האלף השביעי לפנה"ס.